מיקוד בלמידה

משבר קורונה יצר לחינוך מציאות שיש בה אתגרים והזדמנויות. מצד אחד, החינוך הציבורי מתכווץ והפערים בין התלמידים מתרחבים. מצד שני, חלים שינויים בדרכי ההוראה והלמידה, הגבולות המסורתיים בין בית-המשפחה לבית הספר, בין החינוך הפורמאלי והא-פורמאלי, ובין שעות הלימודים לשעות הפנאי, הולכים ומטשטשים. כל אלו מזמנים מעבר מהוראה מסורתית מתווכת-מורה ללמידה עצמית המווסתת על ידי התלמיד.

אולם במציאות זו, המתאפיינת בחוסר ודאות ובהעדר מסגרת חיצונית מארגנת, קשה לשמור על ריכוז מתמשך בלמידה, לא כל שכן בלמידה עצמית. התחרות על הזמן ועל תשומת הלב של התלמידים עומדת במבחן מתמיד כאשר הם נמצאים בבית. כדי להצליח ללמוד, תלמידים זקוקים לאחריות ומחויבות אישית, למשמעת עצמית, למוטיבציה פנימית, ליכולת התארגנות ולחוסן נפשי. אלו הן אותן תכונות ומיומנויות המועלות על נס במחקר פיז"ה, ואשר יהיו נחוצות להם בהמשך החיים ובעולם העבודה.

לכן, כדי שיותר תלמידות ותלמידים יוכלו כעת להתמיד ולהעמיק בלמידתם, הם יהיו זקוקים לפלטפורמות, לתכנים, לעזרים ולפדגוגיה מסוג שונה – כאלו שיעוררו אצלם עניין וסקרנות ושיאפשרו להם להתמודד עם בעיות מורכבות בכוחות עצמם וביחד עם חבריהם.