כלים דיאגנוסטיים לאבחון יכולות וקשיים של תלמידים ולהתאמת תכנית למידה אישית

הוראה מסורתית היא הוראה הממוקדת בחומר הלימוד. הדימוי הציורי הוא של המורה כשפניו אל הלוח מעביר את 'השיעור', את 'התרגיל' ואת 'הפרק בספר', בעוד שהתלמידים מצופים בכוחות עצמם להבין ולעבור את המבחן בהצלחה בסוף הסמסטר. זו גישה 'תעשייתית' שבה במיון טבעי התלמידים המתקשים נושרים ונותרים בכיתה רק אלו המצליחים לשרוד.

כדי לסייע למורים המעוניינים לקחת אחריות על הפחתת הנשירה, נחוצה גישה פדגוגית אחרת, קלינית יותר, כזו הממוקדת בלמידת התלמיד. בבסיסה של גישה זו ניצבים כלים דיאגנוסטיים שבעשרתם מורים מאבחנים את היכולות, הקשיים, אופן החשיבה וההתקדמות של כל תלמיד בזמן אמתי. ממצאי האבחון מסייעים למורים לפתח תכנית למידה אישית לכל תלמיד, להתאים את הוראתם ולהעניק משוב בונה ומחזק.