החברה הערבית מהווה 20% מכלל האוכלוסייה הישראלית והיא בעלת מאפיינים חינוכיים ייחודיים שמבדילים בינה ובין מערכת החינוך של דוברי עברית. התלמידים הערבים לומדים בשפה הערבית בזרם חינוכי נפרד, אחוז הזכאות שלהם לבגרות נמוך יחסית (45%) עם שונות גבוהה בין הקהילות האתניות והדתיות. בהשוואה למגזר היהודי, אחוז התלמידים מהחברה הערבית שסיימו חמש יחידות במתמטיקה הינו נמוך – 7.1% בשנת 2013, לעומת 10.2%, ופער זה נשמר לאורך השנים.
לעומת זאת, שיעור התלמידים בפיזיקה ובכימיה גבוה יותר: ב-2013 9.3% מבוגרי י"ב נבחנו בבגרות בפיזיקה ו-16.8% בכימיה, זאת בהשוואה ל-8.4% ו- 5.9% במגזר היהודי (בהתאמה). בדרך כלל, בבתי ספר ערביים התלמידות משיגות ציונים גבוהים יותר מהתלמידים ובהשוואה לתלמידים הבנים הן נוטות יותר לבחור במקצועות הגברה מדעיים.הקרן מפעילה תכניות רבות גם בבתי ספר ערביים, אך מעטות מהן פותחו במיוחד עבור מערכת החינוך הערבית. תכניות אלו התבססו על מודלים שהוכנו במקור עבור כלל האוכלוסייה והן כללו קהילות מורים לומדות, תכניות להכשרה מקצועית בין כותלי בית הספר ומעורבות של הרשויות המקומיות. בעקבות התנסות זו הגענו למסקנה כי קיימים הבדלים וצריך לאמץ תת אסטרטגיה שתיתן מענה לצרכים הייחודיים של הקהילה ולמאפיינים שלה.
לדוגמה, בבתי ספר של דוברי עברית נמצא מתאם גבוה בין אחוז התלמידים שהצטיינו בגיל 15 במבחני פיז"ה ובין אלו שניגשו לבגרות ברמת חמש יחידות בגיל 18. בבתי ספר ערביים אין מתאם כזה וכמעט שאין תלמידים שהצטיינו במבחני פיז"ה. בבתי ספר ערביים בשונה מבתי ספר דוברי עברית, קיים מחסור מסוים במורים למתמטיקה ולמדעים. הגיל הממוצע של המורים נמוך יותר והם בעלי השכלה גבוהה יותר מאשר מורים במגזר היהודי.
במטרה להעמיק את הידע וההבנה של צרכי מערכת החינוך הערבית פנתה הקרן למכון הנרייטה סאלד, ארגון ללא מטרות רווח, בעל ותק וניסיון בהובלה של מחקרים חינוכיים וחברתיים ואשר שיתף פעולה בעבר עם הקרן במספר מחקרים.
אנשי המכון הציעו לערוך מחקר שיימשך שבעה חודשים בהובלת חוקר ערבי. המחקר יתמקד בניסיון לבדוק האם קיים פוטנציאל שאינו ממומש להעלאת מספר התלמידים בבתי ספר על יסודיים שילמדו מתמטיקה ברמה מוגברת. במחקר תיבדקנה השאלות הבאות:
- כיצד ניתן להסביר את היעדר המתאם בין שיעור התלמידים בעלי הישגים גבוהים במבחני פיז"ה ובין הישגי התלמידים במתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד בבתי הספר הערביים? האם קיים מדד נוסף שעשוי לחזות את שיעור התלמידים שייגשו לבגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד? מכאן, כיצד בפועל מתגברים המורים למתמטיקה בבתי הספר התיכון הערביים על בסיס הידע והמיומנויות החלשים לכאורה של התלמידים המגיעים לכיתות י' עד י"ב?
- כיצד ניתן להסביר את השיעור הגבוה יחסית של תלמידים ערבים הלומדים כימיה ופיזיקה במגמות המוגברות? אילו לקחים ניתן ללמוד מהצלחתם בתחומים אלה, לצורך יישום במגמות המתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד?
- מה הם המאפיינים הייחודיים למורים הערבים בישראל המלמדים מתמטיקה ומדעים? האם גישתם לשיטות הוראה דומה או שונה בהשוואה לעמיתיהם בבתי ספר עבריים, האם קיים שוני בהכשרה, בהשמה ובהתפתחות המקצועית שלהם? במה הם שונים מבחינת הכשרתם להוראה, השמתם בבתי הספר והתפתחותם המקצועית?
- מה כוללת רשת התמיכה ללמידה והוראה של מתמטיקה ומדעים ברמת חמש יחידות הפועלת בבתי הספר הערביים? איזה תפקיד ממלאים מורים-עמיתים, מנהלי בתי הספר, השייכות על בתי הספר, וההורים? האם נשכרים שירותי עזר חיצוניים של מרכזי מומחיות, יועצים ומנחים, ואם כן – מהי מידת השפעתם?
המחקר של מכון סאלד יתבסס על שאלונים, קבוצות מיקוד של מורים, תלמידים ומנהלים, תוקם ועדת היגוי של צוות מומחים. המחקר ייכתב בעברית ובערבית, ויפורסם בקרב הקהל הרחב ובמדיה החינוכית.
*הטקסט המוצג לעיל מציג את המענק כפי שאושר על ידי דירקטוריון הקרן / מענק 194