דוח על בחינות הבגרות במתמטיקה ובפיזיקה

במערכת החינוך בישראל המדד האולטימטיבי להערכת הישגי תלמידים בסיום בית הספר התיכון הוא מבחן הבגרות. מבחן הבגרות הוא גם גורם עיקרי שעל פיו קובעות האוניברסיטאות מי יתקבל ללימודים ובאילו פקולטות ישתלבו, ולכן אין זה מפתיע שתכנית הלימודים של משרד החינוך ובעקבותיהן בתי הספר מתמקדים בהכנת התלמידים לבחינות הבגרות. ברוח זו, גם קרן טראמפ המקבלת על עצמה את מדדי ההצלחה שמערכת החינוך הגדירה לעצמה, מכוונת את שיקול דעתה וכיווני פעולתה בהתאם.

מאידך, רבים מבין מקבלי ההחלטות, מומחים, חוקרים ומורים, מביעים עמדה ביקורתית כלפי התפקיד המרכזי שממלאות בחינות הבגרות. יש הטוענים כי, בעיקר כאשר מדובר במתמטיקה ובמדעים ברמה מוגברת, בחינות הבגרות אינן הכלי המתאים להערכת מצוינות, כי לטענתם הן מתמקדות רק בידע ובמיומנות. אחרים גורסים לעומתם כי בשנים האחרונות, הרף בתחומים אלו דווקא הוגבה במידה ניכרת כדי להעריך חשיבה מסדר גבוה, העברת ידע וכישורי יישום.

מתברר אפוא שלא רק העמדות ודעות חלוקות בסוגיה זו, אלא גם העובדות אינן ידועות לאשורן. לכן, כדי להעמיק את הבנתנו בנושא זה,  ביקשנו מצוות של מורים מנוסים ומוערכים שיעיינו לעומק בבחינת הבגרות במתמטיקה ובפיזיקה. ביקשנו מהם לבחון אילו סוגים של מצוינות בחינות אלה אכן מעריכות; היכן ישראל נמצאת בהשוואה לסטנדרטים של מצויינות המקובלים בעולם; אילו שינויים חלו בשנים האחרונות בתכני הבחינות, ובאיזו מידה הם תואמים לסטנדרטים המצופים ולתכנית הלימודים.

הדוח המבוקש יבחן היבטים רבים, ובהם השינויים שחלו באורך הבחינות, בנושאים ובציונים, וכן שינויים שהתבצעו בשאלות עצמן. נבקש להבין כיצד הבחינות בודקות רכישת ידע, פיתוח יכולת חשיבה, וכן כישורים רכים יותר, כגון תקשורת, למידה שיתופית, אתיקה וסקרנות. בנוסף, וכיוון שמתוכננים שינויים נוספים בבחינות הבגרות, הדוח יבחן את השינויים המתוכננים הללו וינסה להעריך מה תהיה השפעתם על קידום מצוינות.

כאשר הטיוטה הראשונה של הדו"ח תהיה מוכנה, היא תישלח למספר מורים נוספים לעיון, ולאחר מכן הקרן תקיים סדנה ל-30 מורים שיתבקשו לחוות את דעתם בהתבסס על הניסיון והידע שלהם. לבסוף יוכן הדוח לצורך תפוצה רחבה בקהילה המקצועית, ויערך לקראת הדיון הצפוי בנושא במועצה המייעצת של הקרן.

*הטקסט המוצג לעיל מציג את המענק כפי שאושר על ידי דירקטוריון הקרן / מענק 127