כנס בנושא תכניות למידה בהתאמה אישית

אסטרטגיית ההוראה הקלינית שהקרן דוגלת בה שאפה מאז ומתמיד למצוא דרכים שיסייעו למורים להפעיל תכניות למידה אישיות לכל תלמיד בכיתה. אנו מאמינים כי באמצעות אבחון הידע והיכולות של כל תלמיד ותלמידה ונקיטת דרכי הוראה מותאמות, המורים יוכלו להתמודד בהצלחה רבה יותר עם הקשיים, עם סגנונות הלמידה, ועם קצב ההתקדמות של כל תלמיד ותלמידה. בלימודי המתמטיקה והמדעים, בהם הידע והמיומנות שזורים זה בזה ונבנים עקב בצד אגודל, גישה זו חיונית אף יותר.
ואולם בפועל, התברר שקשה מאוד ליישם זאת בכיתות המתמטיקה ברמת חמש יחידות בבתי הספר העל-יסודיים. המורים אכן משתמשים בנתונים דיאגנוסטיים כדי להתאים את ההוראה, אך הם עושים זאת עבור כלל התלמידים בכיתה, ולצורך חלוקת התלמידים להקבצות על פי יכולותיהם. הכנת תכנית למידה אישית לכל תלמיד נראתה להם משימה בלתי אפשרית. מפתחי המשימות באוניברסיטאות סבורים שעל המורים להתמקד בשיעור, בחומר הלימוד, ובקצב התקדמות אחיד של כל התלמידים בכיתה.
כיום, כאשר אנו מתחילים לפעול בחטיבות הביניים, אנו רואים שוב בפוטנציאל הגלום בתכניות למידה אישיות ככלי מבטיח שיש לבחון אותו ולהוכיח את יעילותו. תלמידי חטיבות הביניים מגיעים לכיתה ז' מבתי ספר יסודיים שונים. הכיתות הן על-פי-רוב צפופות והטרוגניות, מערכת השעות של התלמידים עמוסה ומבוזרת, ועליהם להיות מאוד מאורגנים וזריזים. בנסיבות אלה, רבים מהם "הולכים לאיבוד," היכולות והצרכים שלהם בקושי מאותרים, והפערים ביניהם מתרחבים במידה ניכרת.
תיאוריית השינוי שהצגנו לאחרונה מדגישה את הצורך במיקוד מאמץ הלמידה המשותף של המורה והתלמיד. על-פי תיאוריית שינוי זו, התלמידים זקוקים להוראה שתגרה את סקרנותם, תדרבן אותם להשקיע מאמצים, ותספק להם תכנית למידה ברורה, המתבטאת בשלבים מוחשיים הניתנים להגשמה ומותאמים לקצב ההתקדמות שלהם. הם זקוקים להוראה המעניקה תמיכה צמודה ומשוב אישי, בונה, ומחזק.
לכן, אנו מציעים בשלב ראשון לנהל תהליך למידה שיימשך שישה חודשים. המחקר המשותף ישאף להשיב על השאלות הבאות:

1. מהם המרכיבים של "תכנית למידה אישית" ומה הן השיטות הדרושות והישימות לאבחון, להתאמה אישית, לניטור, ולמתן משוב?

2. מהם הלקחים שכבר הופקו מיישום תכניות למידה אישיות בכיתות, בייחוד בכיתות המתמטיקה בחטיבות הביניים?

3. האם יש השפעה כלשהי להפעלת תכניות למידה אישיות על מבנה הלמידה בבתי הספר ועל הישגי התלמידים?

4. האם ניתן ליישם את הכלי של תכניות למידה אישיות רק בקבוצת גיל אחת ו/או במקצוע לימוד מסוים, או שיש להחיל שיטה זו על כלל מערך ההוראה בבית הספר?

5. האם הוּכח עד כה הצורך החיוני בשימוש בכלים טכנולוגיים לאבחון ולניטור, ובאילו דרכים יש להפעיל כלים אלה כדי לשפר את הדיאלוג בין התלמיד, המורה, וההורים?
כדי להשיב על שאלות אלה, אנו מציעים לכנס קבוצה של 20 מתמטיקאים, חוקרים וקובעי מדיניות, כל אחד מארגון אחר. הם יקיימו שלושה מפגשים עם מרצים אורחים שידונו בנושאים רלוונטיים, ויקיימו דיונים מעמיקים. שני מומחים יתבקשו להוביל את תהליך הלמידה ולהכין חומרי רקע ותובנות מהמפגשים. הממצאים הראשוניים יוצגו במפגש רביעי, בהשתתפותם של 40 איש.
בין המפגשים, שלושה מחברי קבוצת המחקר יבקרו בבתי ספר באונטריו, קנדה, שם מיישמים תכניות למידה אישיות באופן שוטף. המשלחת תשתתף גם בכנס של האגודה האמריקאית לחקר החינוך (AERA), שיתקיים באונטריו באפריל 2019. הם ייפגשו עם חוקרים הבקיאים בלמידה בהתאמה אישית של מקצועות המתמטיקה והמדעים בחטיבות הביניים. בשובם לארץ, חברי המשלחת יחברו יחד דו"ח מפורט ויציגו אותו לקבוצת המחקר ולקהילה המקצועית.
שני המומחים יחד עם קבוצת המחקר יחברו דו"ח שיסכם את תהליך הלמידה ויציע מסקנות ותובנות. הציפייה היא שכל אחד מחברי קבוצת המחקר יחזור לארגון שאותו הוא מייצג וימשיך לפתח את הרעיונות ולתרגם אותם לצעדים מעשיים ולפרויקטים בשטח.

*הטקסט המוצג לעיל מציג את המענק כפי שאושר על ידי דירקטוריון הקרן / מענק 321