קרן טראמפ החלה את דרכה בסוף שנת 2011 במטרה שאפתנית הנשענת על הנחה כי פילנתרופיה אסטרטגית, אם תבוצע בתבונה, תוכל לסייע למערכת החינוך להרחיב את מעגל המצוינות בלימודי מתמטיקה ומדעים. הצלחתה של הקרן תיבחן בשלושה ממדים:
א. האם הניעה שינוי במדדי המצוינות ואכן נרשמת עליה בשיעור בוגרי חמש היחידות בתיכון?
ב. האם השינוי מחלחל לתוך מערכות החינוך, ובאיזו מידה?
ג. האם נבנו יכולות ומודעות שיאפשרו לשינוי להתקיים גם בתום המימון מהקרן כאשר זו תפסיק לפעול?הקרן לעתים מציגה את פעילותה כמעין זו של "מהנדס עקשן" המבנה תכניות ומקפיד על ביצוען הסדור, ולעתים כמעין "פירומן מנומס" המצית מוקדי בעירה ונושף בה כדי שתתפשט. במסגרת זו היא מפעילה תכנית המיועדות להכשרה ופיתוח מקצועי של מורים ולבניית כלים ושיטות הוראה. בנוסף, הקרן חוברת אל מחוזות, עיריות ורשתות בתי ספר כדי לתכלל את רכיבי הפיתוח ולהדגים כיצד ניתן להשיג שיפור בר-קיימא בביצועי התלמידים כאשר מיישמים רכיבים אלה במשולב. לצד כל אלו, הקרן מקימה ומכנסת רשתות של אנשי חינוך ללמידה ועשייה משותפת, ופועלת עם התקשורת כדי לשתף את הציבור ולהניע אותו למעורבות פעילה בנושא.בשנת 2016 תשלים הקרן חמש שנים של פעילות. זו תקופה קצרה מדי מכדי להסיק מסקנות סופיות ולדון בשאלה האם וכיצד הקרן השיגה את יעדיה, אילו מרכיבים תורמים יותר להצלחתה, ובאילו תנאים. אולם, חמש שנים הן תקופה מספקת כדי להגיע לתובנות שיאפשרו להפיק לקחים תוך כדי תנועה, לשפר ולהשתפר. לשם כך, ולקראת דיוני המועצה המייעצת של הקרן שיתקיימו בשנת 2016, הקרן מעוניינת במספר חקרי-מקרה, שיבחנו היבטים שונים של עבודתה, יאספו נתונים ויספקו תובנות בסוגיות הבאות: האימפקט של הקרן, יישום האסטרטגיה ותיאורית השינוי, השפעה על השדה החינוכי, שותפויות עם השדה ושימוש ברשתות חברתיות.
- יישום האסטרטגיה של הקרן. במפת הדרכים האסטרטגית של הקרן בשנת 2011 הצגנו תיאוריה של שינוי המתמקדת במורים ובהוראה כאמצעי לשיפור הישגיהם הלימודיים של התלמידים. כיצד יושמה תיאוריה זו של שינוי בארבע השנים שחלפו מאז? עם אילו מכשולים התמודדנו בבואנו ליישם את האסטרטגיה האמורה בשטח, וכתוצאה מכך, כיצד היא פותחה ואילו התאמות נעשו בה?
- היחסים עם מקבלי המענקים ועם שותפי הקרן. מתחילת פעילותה של הקרן, הקפדנו במיוחד על קיום מערכת יחסים מקצועית ברמה גבוהה עם מקבלי המענקים ועם שותפינו. בהיותנו קרן המעניקה מענקים במטרה להאיץ שיפורים כלל-מערכתיים ברי-קיימא, מערכות יחסים אלה הן תנאי חיוני להצלחתנו. על סמך דוח משוב [Grantee Perception Report]שהזמנו ב-2014, וסבב נוסף של הדו"ח שנקיים ב-2016, חקר המקרה יבחן כיצד תופסים מקבלי המענקים את מערכת היחסים שלהם עם הקרן, מהי מידת השפעתנו על ארגוניהם, ומה הם התהליכים שביצענו כדי לתחזק ולשפר את יחסינו עמם כדי להשיג תוצאות משמעותיות ככל האפשר.
- הגיע זמן חינוך – סיפורה של הרשת החברתית. במסגרת חקר מקרה זה יתועדו המאמצים שהקרן השקיעה כדי למשוך אנשים מוכשרים להוראת מתמטיקה ומדעים בבתי-ספר תיכוניים, על-ידי התמקדות במאגר פוטנציאלי של מועמדים אליהם הגענו באמצעות הגיע זמן חינוך – קהילה חברתית הצומחת מן השטח. מדובר בקהילה מקוות בפייסבוק שנפתחה ב-2013 וכיום יש לה מגזין דיגיטלי המופץ ל-25,000 חברים, שחלקם משתתף גם בפעילויות מחוץ לפייסבוק.
- שותפויות פילנתרופיות עם גופים הפועלים בשטח: כיצד ניהלה הקרן את אסטרטגיית השותפויות שלה עם עיריות, עם רשתות חינוך, עם מחוזות, ועם משרד החינוך? מה למדנו מתכניות פיילוט ראשוניות? באיזו מידה שותפויות אלה ומערכות היחסים בינינו באו לידי ביטוי בהתפתחות השוטפת שחלה במדיניותנו ובאסטרטגיה שלנו לגבי שותפויות, והאם השותפויות שהקמנו אכן משיגות את ההיקף ואת יכולת הקיום המתמשך שאנו מבקשים להשיג?
- השפעה במישור הלאומי: אף כי מוקדם מדי להסיק מסקנות בשלב זה, מן הראוי להתחיל לאסוף מידע בנוגע לדרכים שבהן הקרן ניסתה להשפיע על יעדים לאומיים ועל קביעת מדיניות, ולבחון האם מאמציה הולידו תכניות לאומיות חדשות, שינוי מערכתי ושיפור המדדים בתחום שבו אנו עוסקים בכל רחבי הארץ.כל חקר מקרה יתבצע על ידי מומחה בתחום הרלוונטי, שיתבקש לאסוף נתונים ולקיים ראיונות במשך מספר חודשים, ולהגיש דוח מילולי וניתוח באורך של 30-25 עמודים, בעברית ובאנגלית. בשלב מאוחר יותר בכוונתנו להמליץ על האופן שבו יש להתאים כל דוח לקהלי היעד הפוטנציאליים השונים במגוון של פורמטים אפשריים, כולל בלוגים, סרטי תעודה קצרים, מאמרים ואינפוגרפיקות.
*הטקסט המוצג לעיל מציג את המענק כפי שאושר על ידי דירקטוריון הקרן / מענק 157
