ארגון נוער שיתמקד במתמטיקה שימושית ובטכנולוגיות חלל

גיל התלמידים בחטיבת הביניים הוא הגיל שבו הם חוקרים את עצמם,  עוברים מסע של חלומות ומאבקים, של חברויות ותחרות. מסגרת בית הספר היא מובנֵית ומוסדרת ולעתים יש סתירה בינה ובין נושאי ההתעניינות שלהם. לכן, מתבגרים רבים בישראל משתתפים, בנוסף ללימודים הפורמליים, בפעילויות בלתי פורמליות שלא במסגרת בית הספר, כגון תנועות נוער, חוגי העשרה וקורסים שונים.

דיכוטומיה זו עוברת שינוי בימים אלה כתוצאה מהמגפה העולמית. הסגרים והלמידה מרחוק מטשטשים את הגבולות המסורתיים בין בית הספר והבית, ובין לימודים פורמליים ובלתי פורמליים. במערכת החינוך נוצר רִיק, שכן היא אינה מסוגלת עוד לממש את יעדי תכניות הלימודים במלואם. כתוצאה מכך, תלמידים מבלים זמן רב בבית, וההורים מודאגים מאבדן ההשכלה ומההשלכות שיהיו לכך בעתיד.

בחשיבה שקיימנו בדבר הדרכים שבהן הפילנתרופיה יכולה להיות לעזר, פנינו ל-SpaceIL, עמותה ללא כוונת רווח אשר ב-2019 שיגרה לירח את החללית הישראלית הראשונה. דנו יחד ברעיון חדשני שעיקרו יצירת מסגרת בלתי פורמלית –ארגון נוער, שימשוך אליו תלמידי חטיבות ביניים, ויעסקו בו במודלים של מתמטיקה שימושית, תוך שימוש במודלים ובאלגוריתמים בהקשר של משימה בחלל.

אנשי SpaceIL סיפרו לנו שהם מתכננים כעת בניית דגם  נוסף שיגיע לירח. בכוונתם לשגר חללית שתקיף את הירח במשך שנתיים, ותנחית בירח שתי גשושיות בלתי מאוישות לתקופות קצרות יותר. חיישנים ישדרו נתונים מדעיים לכדור הארץ, ואלה ישמשו למטרות מחקר וחינוך. הרעיון הוא שמשימה זו תצא אל הפועל במאמץ משותף עם מספר מדינות, ואחת השותפות הפוטנציאליות תהיה איחוד האמירויות (ששיגרה לאחרונה גשושית למאדים).

כדי להתמודד עם אתגר הקמת ארגון הנוער, אנשי SpaceIL מציעים להקדיש ארבעה חודשים ללמידת כל הכרוך בפרויקט כזה ולתכנון תכנית חינוכית שתשולב במשימה בחלל. הערוץ הראשי יהיה הקמת ארגון נוער שבו ישתתפו בני נוער ישראלים ועמיתיהם מהמדינות השותפות. דרך נוספת יכולה להיות הכנת תוכן חינוכי שישמש ארגונים ותנועות נוער קיימים. בשלב הלמידה ייבחנו השאלות הבאות:

• האם תלמידי חטיבות ביניים מגלים עניין בהשתתפות בתכנית המתמקדת ביישום מודלים מתמטיים ואלגוריתמים לצורך חקר החלל?
• האם פעילות המתקיימת מחוץ לכותלי בית הספר, כגון ארגון נוער, היא אמצעי מתאים לתכנית זו?
• מהם היתרונות ומהן המגבלות הכרוכים בארגון נוער, ואילו שותפויות נדרשות כדי להקים פעילות מסוג זה ולקיים אותה לאורך זמן?
• איזה מודל פיננסי הוא בר-ביצוע ואיזו תכנית אופרטיבית מתאימה להקמת ארגון נוער שניתן יהיה להרחיבו ולקיימו לאורך זמן?

לאחר תהליך הלמידה והתכנון וחיבור דו"ח מסכם, אם עמותת SpcaceIL תבקש לקיים פעילות מסוג זה ותבטיח שיימצא לה מימון שוטף, קרן טראמפ עשויה לשקול אישור של מענק חד פעמי עבור פיתוח ראשוני של התכנית.

עדכון: לאור שינויים שחלו בניהול המענק בחרה הקרן לפנות לעמותת בוגרי 8200, שותף ותיק של הקרן. העמותה תבחן את השאלות הבאות:

1. מה תהיה המטרה של ארגון "נוער 8200" ומה יהיה משקלה של המתמטיקה היישומית בתוכו?
2. האם התוצר המתוכנן יהיה תכנית המיועדת לכל תלמידי חטיבות הביניים בישראל, תכנית יוקרתית לתלמידים מצטיינים או פעילות הסברה לתלמידים מוחלשים?
3. האם על העמותה לשתף פעולה עם שחקן שטח, בעל היקף, יכולת ומומחיות לעבודה כזו?
4. איזה מודל פיננסי בר קיימא שיבטיח פעילות ארוכת טווח ובקנה מידה רחב, גם לאחר סיום מענק הפיתוח מהפילנתרופיה?

*הטקסט המוצג לעיל מציג את המענק כפי שאושר על ידי דירקטוריון הקרן / מענק 416