שיתוף פעולה להרחבת תכניות בחינוך סייבר
הכנת תכנית של שיתוף פעולה להרחבת היקף התכניות העוסקות בחינוך סייבר
הכנת תכנית של שיתוף פעולה להרחבת היקף התכניות העוסקות בחינוך סייבר
בישראל זירת הייטק תוססת שמחזקת את כלכלת המדינה, המתגאה בהיותה "אומת הסטרט-אפ". דוגמה לתפיסה רווחת זו משתקפת במונחים מעשיים בסקרי דעת קהל הנערכים בקרב הורים ותלמידים. אלה מדרגים בעקביות את מדעי המחשב כמקצוע השלישי בחשיבותו בבית הספר, אחרי אנגלית ומתמטיקה. אך זוהי תשובה שמפתיעה את מערכת החינוך כי מדעי המחשב כלל אינם מקצוע חובה בבתי הספר. זהו מקצוע הנלמד רק בכיתות מצוינות ייחודיות בחטיבות ביניים, כמגמת בחירה בחטיבות העליונות, ובפעילויות העשרה למתעניינים, אחרי שעות הלימודים.
ראשי חברות הייטק בישראל מרבים להצביע על פער זה שבין תכנית הלימודים ושוק העבודה, ומדגישים כי היכולת לכתוב קוד היא מיומנות בסיסית במאה ה-21. הם גורסים כי, בימינו, כשירות דיגיטלית היא כישור בסיסי לא רק לצורך תפקידי מחקר ופיתוח בתעשיית ההייטק, אלא גם ברוב המשרות האחרות. פרויקטים בין-לאומיים בחינוך כגון "חינוך 2030" ופיז"ה פנו אף הם לכיוון זה, ומובילים מערכות חינוך בכל העולם לשלב בתכניות הלימודים שלהן אוריינות דיגיטלית וחשיבה חישובית.
קהיליית המודיעין של ישראל הייתה הראשונה שהגיבה לפער המתהווה. כיוון שצה"ל הוא ה"לקוח" המיידי של בוגרי בתי הספר, יחידות כגון 8200 פתחו תכניות העשרה שנועדו לתת לכך מענה. לפני עשר שנים, היחידה הקימה ארגון ללא מטרות רווח – המרכז לחינוך סייבר, כאמצעי לפיתוח והפעלה של תכניות חינוך בתחום זה. עיקר המימון של המרכז מגיע מיחידה 8200, ויתרת המימון מגופים ממשלתיים ופילנתרופיים. המרכז מתמקד בעיקר באוכלוסיות אשר ייצוגן בתחום העיסוק בסייבר נמוך, ובפריפריה החברתית של ישראל.
כיום, הצורך במיומנויות דיגיטליות בשוק העבודה הישראלי גובר ביתר שאת. היקף התכניות הקיימות, המגיעות רק אל כמה אלפי ילדים, כבר רחוק מלענות על הצרכים. בשנה שעברה, הממשלה הציבה יעד ולפיו 15% מהעובדים הישראלים יועסקו בענף ההייטק, ומיליון עובדים יפעילו בעבודתם מיומנויות דיגיטליות. ועדה ממשלתית מאיצה במערכת החינוך שתרחיב ותגוון את מאגר הכישרונות, בדגש מיוחד על לימודי כתיבת קוד ורשתות מחשבים. לצורך כך יידרשו תכנון, ביצוע ותיאום בין בעלי עניין רבים במשרדי הממשלה, בצה"ל, בתעשיית ההייטק, ובמגזר האזרחי.
ייתכן שקרן טראמפ תרצה לשקול מהו התפקיד שבאפשרותה למלא כדי לממש את המאמץ המורכב. בהתייעצות שתתקיים בנובמבר 2022, בכוונתנו להעלות נושא זה לדיון. במסגרת ההכנות לכינוס זה, אנו מציעים להשקיע בפתיחת תהליך תכנון שיתופי, יחד עם המרכז לחינוך סייבר, יחידה 8200, ומערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה. מטרת התהליך תהיה לקבוע כיצד ניתן להרחיב במידה ניכרת את המרכז לחינוך סייבר ותכניות אחרות מסוג זה, וזאת על ידי מענה לשאלות הבאות:
כדי לחקור נושאים אלה, בכוונתנו לשכור את שירותיו של יועץ חיצוני שילמד את הנושא לעומק במשך שלושה חודשים ויגיש מספר הצעות מעשיות. ועדת היגוי משותפת שייוצגו בה המרכז לחינוך סייבר, יחידה 8200 ומערך הסייבר הלאומי תנחה את תהליך התכנון לקראת המלצות שייושמו בכוחות משותפים.
*הטקסט המוצג לעיל מציג את המענק כפי שאושר על ידי דירקטוריון הקרן / מענק 499
ראשי חברות הייטק בישראל מרבים להצביע על פער זה שבין תכנית הלימודים ושוק העבודה, ומדגישים כי היכולת לכתוב קוד היא מיומנות בסיסית במאה ה-21.
הממשלה הציבה יעד ולפיו 15% מהעובדים הישראלים יועסקו בענף ההייטק, ומיליון עובדים יפעילו בעבודתם מיומנויות דיגיטליות.
לצורך כך יידרשו תכנון, ביצוע ותיאום בין בעלי עניין רבים במשרדי הממשלה, בצה"ל, בתעשיית ההייטק, ובמגזר האזרחי.
בכוונתנו לשכור את שירותיו של יועץ חיצוני שילמד את הנושא לעומק במשך שלושה חודשים ויגיש מספר הצעות מעשיות.