רתימת הציבור

מפגש עם מומחים לדיון בשאלה מהי 'הקריאה לפעולה' שעל קרן טראמפ לאמץ לשם הצלחת מתווה הדרך בחטיבת הביניים?

מיקום:
משכנות שאננים, אולם ג'ינוגלי, ירושלים

מועד:
13 בנובמבר 2018,
15:15-16:15

חזרה לדף הדיונים

יש מסביבנו הרבה מאוד בעיות, עד כדי שחושינו הפכו קהים, קל וחומר בחינוך. לכן, כדי להניע מומנטום ציבורי דווקא סביב חטיבות הביניים, אנשים רבים צריכים להרגיש שמדובר בבעיה קשה וכואבת באופן מיוחד, כזו שנוגעת בנימי נפשנו ושאנחנו מזדהים עמה עמוקות. אנחנו חייבים להשתכנע שאי אפשר לתת למצב להימשך ושחייבים למצוא לבעיה פתרון דחוף. רק כאשר ההרגשה הקשה והשכנוע העמוק מתחברים לפתרון מוחשי שאנחנו חשים אליו משיכה ושאנו סבורים שאכן הוא זה שיכול לעזור לנו, אז אולי אנחנו נרתמים, פועלים ומוכנים לעשות מעשה.

במתווה הדרך שהקרן הציגה לגבי חטיבת הביניים, סיפרנו סיפור על הילדים שלנו שמושארים בידי הוריהם בשער בית הספר. הם מגיעים מבולבלים וגדושי הורמונים לתחנת רכבת גועשת, ללא מטרה וללא כיוון. הם לא מוצאים את דרכם והולכים לאיבוד. דווקא בגיל שבו הם זקוקים למי שיהיה לצדם, יעזור להם ויסמן להם דרך, דווקא אז הם נשארים לבדם, בודדים. חטיבת הביניים זו תקופה שבה יש להם זמן לברר לאן נוטה ליבם ולבנות לקראתו בסיס מוצק של ידע ויכולות. ביחד עם מוריהם הם יכולים להתכונן היטב לקראת צומת הבחירה במגמות התיכון שיפתחו להם דלת ושיסללו להם דרך לעתיד.

הקריאה שאנו מציעים לתלמידים, להורים ולמורים היא קחו אחריות על החיים שלכם ו-"בחרו במצוינות". מצוינות היא דרך קשה ומפרכת ששווה לפסוע בה, כי היא בונה דרך לעתיד. נכון, תצטרכו להתאמץ ולהשקיע, לתרגל ולהתמיד ויהיו מכשולים ואתגרים. אבל ביחד, אתם תדחפו ותתמכו, תעודדו ותתגברו, ותוכיחו לעצמכם ולכולם שאתם יכולים. הבחירה במצוינות היא בחירה מעשית, צריך לבקש להירשם, להיבחן, להשתלב ולהתמיד בהקבצה הגבוהה במתמטיקה, במסלולי מצוינות מיוחדים במדעים ובמסגרות שונות של תגבור והעשרה.

למערכת החינוך אנו פונים עם מוטיבציה מעט אחרת והיא: אם יותר תלמידים ילמדו בהצלחה במסלולי המצוינות במתמטיקה ומדעים בחטיבת הביניים, בסיס המצוינות של ישראל יתחזק, וישראל תוכל להיות בין 15 המדינות המצטיינות בעולם במתמטיקה.

 

שאלות לדיון

  • האם תיאור הבעיה (הולכים לאיבוד) מזהה רגש אותנטי רחב ועמוק? האם הפתרון המוצע (מורה-דרך) משכנע ורותם? והאם הקריאה לפעולה (בחרו במצוינות) בהירה, מוחשית ובעלת סיכוי טוב לבנות סביבה תנופה? אם כן, באילו תנאים, ואם לא, מה האלטרנטיבות?

  • בשונה ממהלך 'חמש היחידות', שבו הצלחת המדינה והתלמידים היו זהות, הרי שבחטיבת הביניים יש פער: להיות בין המדינות המצטיינות בעולם זה לא מה שמניע את התלמידים, את ההורים והמורים. האם וכיצד ניתן לגשר על הפער הזה? האם רצויים ואפשריים שני מסרים?

  • בחמש היחידות זיהינו שעבור התלמידים ההשקעה בתיכון רחוקה מהדיבידנד שלה, ולכן ההורים שיחקו תפקיד מרכזי ביחד עם המורים. לאור התמונה המורכבת שעולה מסקרי תלמידים, הורים ומורים בחטיבת הביניים (ר' למטה), מהו 'המנוף' שכדאי להשקיע בו כדי שיניע את השאר?
     

חומרי הרקע

המלצה:
לקראת הדיון אנא קראו את חומרים הבאים

  • רון בלונדר /
    חוקרת במחלקה להוראת המדעים, מכון וייצמן

  • יורם הרפז /
    מרצה במכללת בית ברל ואקדמיית אלקאסמי, עורך הבטאון 'הד החינוך'

  • יוסי חסון /
    ראש תחום מחקר במרכז היישומי לפסיכולוגיה של שינוי חברתי, המרכז הבינתחומי הרצליה

  • אורלי לכיש-זלאיט /
    מנהלת יחידת מורים, מכון דוידסון

     

  • אבי נתן /
    מורה ורכז מתמטיקה, לשעבר מנכ"ל מייקרוסופט ישראל

  • דיויד פורטיס /
    חוקר במחלקה להוראת המדעים, מכון וייצמן

  • אלינה קולטון /
    מורה ורכזת פיזיקה, אורט בנימינה

  • אייל שלמה /
    מורה למתמטיקה, עמל רמות באר שבע