נשארים מעודכנים
לקבלת עדכונים על מחקרים, כנסים ועוד, הירשמו לניוזלטר של קרן טראמפ
חומרים חדשים ומורים מוכשרים נועדו כדי לאפשר ליותר תלמידות ותלמידים ללמוד ברמת מצוינות. לשם כך, אנו משתפים פעולה עם רשויות מקומיות, רשתות בתי הספר ומחוזות החינוך כדי שיפתחו עבורם כיתות ייעודיות ומסלולי מצוינות נוספים. כל כיתה שכזו מקבלת מבית הספר בין שתיים לארבע שעות לימוד שבועיות נוספות ללימודי מתמטיקה ומקצוע מדעי.
מהניסיון עד כה למדנו שהמוטיבציה של בתי הספר והרשויות היא להרחיב את הפוטנציאל לחמש היחידות ולשמר אצלם את התלמידים המצטיינים, כדי שלא יפנו למסגרות חיצוניות. מבחינתם חשוב שהתכנים יהיו ברמה גבוהה ושהם ימשכו את התלמידים ויובילו אותם למגמת חמש היחידות. פחות משמעותי עבורם אם התכנים יעסקו דווקא במתמטיקה יישומית או בהלימה לפיז"ה.
בעקבות משבר קורונה והתקציב, אנו מבחינים שהחסמים המרכזיים בשדה, הם הקדשת שעות הוראה ייעודיות לכיתות המצוינות והתמודדות עם סגירות ופתיחות תכופות של בתי הספר. לצד הקשיים, אנו מזהים בשטח רעיונות יצירתיים לפתיחת כיתות ומסלולים במודלים מגוונים, אזורים ועירוניים, פיזיים, היברידיים ומקוונים.
כיצד מתקבל בשדה הניסיון לשלב בכיתות מצוינות תכנים של מתמטיקה יישומית? מה ניתן לעשות כדי לשכנע בחשיבותם?
מה כרוך בפתיחת כיתת מצוינות נוספת? מעבר לשעות ההוראה הנוספות, האם נעשית היערכות מיוחדת בבית הספר? האם בית הספר זקוק לסיוע בהיערכות הזו?
בצל משבר קורונה, מהם הקשיים המיוחדים וכיצד ניתן להתגבר עליהם, ומהם הפתרונות היצירתיים שרצוי וניתן לעודד?
המלצה:
לקראת הדיון אנא קראו את חומרים הבאים
מטי בילו /
מנהלת מקיף עמל ע"ש נוימן, באר שבע
עליזה בילו /
מנהלת חטיבת הביניים אורט גוטמן, נתניה
עליזה בלוך /
ש עיריית בית שמש
שלומי דהן /
מנהל אגף חינוך, עיריית חדרה
מחמוד זוהדי /
מנהל מחלקת חינוך, עיריית אום אל פחם
גילת סימון /
מנהלת מחלקת חינוך על יסודי, עיריית נתניה
