מודלים של התערבות בפריפריה

הכפלת מספר בוגרי חמש היחידות במתמטיקה והגידול במספר בוגרי המגמות המדעיות, לא פסחו גם על יישובי הפריפריה. כ-1,000 תלמידים ב-'תיכון הווירטואלי' מבתי ספר קטנים ומרוחקים שבהם לא היה מורה למתמטיקה או לפיזיקה, הוכיחו שעם מורים וחונכים מעולים, הם יכולים לאתגר של חמש היחידות. רשתות בתי הספר הפועלות בעיקר בפריפריה, לצד מספר רשויות מקומיות, הגדירו יעדים, השקיעו משאבים ויצרו תנופה. מורים חדשים שעברו הכשרה בחרו לעבוד ביישובים בפריפריה לצד מורים ותיקים שבנו קהילות לומדות, הצטרפו למסלולי הרחבת הסמכה וחיזקו את היכולת המקומית.

למרות הספק שהשמיעו משתתפים במפגש המועצה המייעצת, במבחן התוצאה, הצמיחה בפריפריה היא בהיקף יחסי כמעט זהה לזו שבמרכז. עם זאת, חשוב להבחין שהתפנית בפריפריה החלה כשנה לאחר המרכז וכי כיום ישנם סימנים של בלימה בכמה מקומות. נראה שהאתגרים התשתיתיים המורכבים יותר בפריפריה נותנים את אותותיהם. הזינוק שנשען על התלהבות והירתמות כעת נדרש למאמץ עמוק ולאבני בניין יציבות. דרוש תכנון, ניהול וביצוע ברמה גבוהה, נחוצות אמונה ביכולת של התלמידים ויכולת הוראה איכותית של המורים, ונדרשת התגייסות, תמיכה ודחיפה של ההורים ובעלי העניין באזור.

כדי לסייע לצרכים הללו, בשנתיים האחרונות החלו לקום מודלים שונים של התערבות בפריפריה: 1. תכנית לאומית חדשה שבחרה לרכז מאמץ מקיף ב-14 יישובים. 2. תכנית בין-מגזרית שרותמת שחקנים אזוריים למאמץ משותף (collective impact) ב-3 יישובים. 3. תכניות עירוניות ובית-ספריות ב-27 יישובים שמרכזים מאמץ בחיזוק ההוראה. בנוסף, הוחל בפיתוח של כלים מקצועיים בתחום של 'דפוס חשיבה מתפתח', ליווי ותמיכה בדרגי ניהול, וחשיבה על שיטות וכלים בתחום ניהול מבוסס נתונים.