תחרות לפיתוח ויישום תכניות אפקטיביות ללמידה אישית

במטרה לפתח הוראה מותאמת אישית הממוקדת בתלמיד, פנתה הקרן למוסדות אקדמיים בבקשה שיפתחו משימות דיאגנוסטיות המותאמות לתכנית הלימודים, ומבוססות על מחקר שבחן קשיי למידה אופייניים. כיום מובילים מכון ויצמן ואוניברסיטאות תל אביב וחיפה מספר תכניות הנמצאות כיום בשלבים מתקדמים של פיתוח ובדיקה. על-פי המשוב המגיע מהשטח, היישום בכיתות קשה ומורכב יותר מכפי שצפינו.

מורים מעולים מדווחים כי הוראה דיאגנוסטית דורשת השקעת זמן עצומה, ולכן כמעט ואין אפשרו ת ליישמה בפועל. הם מוסיפים כי המשימות הדיאגנוסטיות מספקות להם נתונים רבים על התקדמות התלמידים בכיתה אך טוענים, עם זאת, כי הם אינם יודעים כיצד להשתמש במידע המתקבל, וכיצד להתאים את שיטות ההוראה לכל תלמיד באופן אישי. בפועל, הם משתמשים בנתונים רק כדי לשפוך אור על מצב הכיתה בכללותה, וכדי לשנות את אופן ההוראה בדיונים כיתתיים או בחלוקתה לקבוצות, אך כמעט לעולם לא בעבודה אישית עם כל תלמיד.

התכניות שבמסגרתן פותחו המשימות הדיאגנוסטיות מצויות כיום בפרשת דרכים באשר ליישומן. חלקן מכשירות מלווים פדגוגיים המסייעים למורים ביישום, ואחרות משקיעות בפיתוח חוברות וערכות למורים, המסבירות להם כיצד להשתמש בתפוקות של המבחנים המתקיימים בכיתות. עם זאת, המורים מבולבלים ושואלים איך להתאים את ההוראה לכל תלמיד באופן אישי, וחלקם אף מפקפקים האם התאמה אישית אפשרית או נחוצה בכלל. כיוון שהאסטרטגיה של קרן טראמפ מדגישה מומחיות קלינית, ויתור על מענה אישי לכל תלמיד פירושו הסתלקות מעצם מהותה של ההוראה הקלינית.

התכנית המוצעת היא ניסיון לפרוץ את המבוך שאליו נקלענו על ידי שימוש באפיקים מקובלים כדי ליישם הוראה קלינית בהתאמה אישית. עיקרו של הניסיון המוצע הוא אתגר (Challenge) שיזמין את הצוותים המתחרים למצוא פתרון 'מחוץ לקופסה'. הפתרון המבוקש יהיה כזה המאפשר למורה בכיתת חמש יחידות רגילה לִבְנוֹת 'תכנית למידה אישית' לכל תלמיד על סמך נתונים המגיעים באופן שוטף מהמשימות הדיאגנוסטיות. הפתרון חייב להיות מעשי ומציאותי, מעמיק ומתוחכם, ועם זאת – פשוט וקל לשימוש על ידי המורים, וכזה שדורש השקעה סבירה של זמן ומאמץ, ולא מעבר לזה.

מודל האתגר מייצג גישה חדשנית הקונה לה אחיזה כשיטה למציאת פתרונות לבעיות בלתי פתורות. התכנית תיפתח בקול קורא לקבלת הצעות שיופנה לכל מי שמאמין שביכולתו להתמודד – אוניברסיטאות, ארגוני חינוך, חברות סטארט-אפ, רשתות חינוך, וגם קבוצות של מורים ותלמידים. הצוותים יתחרו על פרסים בסך כולל של 2 מיליון ₪ על פני שנתיים. תיעוד והערכה של התהליך יתבצעו לכל אורכו, והוא יסוקר באמצעי התקשורת כדי להביא לחשיפת המאמץ והתוצאות.

תחרות אתגר זו תנוהל על ידי עמותת בוגרי 8200 שהיא ארגון מתנדבים ללא מטרות רווח המאגד את בוגרי היחידה הטכנולוגית המובחרת. העמותה מנוסה בניהול פעולות מסוג זה, כגון 'מאיץ הסטארט-אפ" שבניהולה, ומעודדת יזמות טכנולוגית לפתרון בעיות חברתיות וחינוכיות. העמותה תגייס מנהל פרויקט ותמנה ועדה מקצועית שתגדיר במדויק את הקריטריונים למיון ולזכייה בתחרות.

בשלב הראשון, הוועדה תבחר את עשרת הצוותים המבטיחים ביותר. כל צוות יקבל 50,000 ₪ להכנת אב-טיפוס שייבדק בכיתה אחת. בשלב השני, על סמך הביצועים, ייבחרו חמישה צוותים שיקבלו 100,000 ₪ כל אחד להכנת תכנית המיועדת ליישום בקנה מידה נרחב יותר. בשלב השלישי ייבחר הצוות המנצח, שיזכה במיליון ₪, והוא יידרש ליישם את תכניתו בתוך שלוש שנים, ללא תשלום, ב-30 כיתות מתמטיקה ברמת חמש יחידות, בבתי ספר בפריפריה החברתית של ישראל.