מחקר שיבחן את הציפיות של מגזר ההייטק הישראלית ממערכת החינוך בשנים הקרובות
מכון אהרן יבצע מחקר שיכלול מידע אודות הידע, המיומנויות, התכונות והערכים הדרושים למגזר ההייטק הישראלי
מכון אהרן יבצע מחקר שיכלול מידע אודות הידע, המיומנויות, התכונות והערכים הדרושים למגזר ההייטק הישראלי
ישראל מתגאה בהיותה "מדינת סטרטאפ" שאלפי יזמים מקימים בה ללא הרף חברות סטארט אפ ומרכזי פיתוח. עשרות אקזיטים, מיזוגים, והנפקות ראשונות לציבור, נחתמים מדי שנה, ואלה מזינים את כלכלת ישראל ביצירתיות ובמשאבים שמחזקים אותה ומבטיחים את שגשוגה אפילו בזמנים קשים. כיוון שכך, הורים רבים מקווים שילדיהם ימצאו את מקומם בעתיד במגזר ההייטק, ולכן הם דוחפים אותם להצטיין בלימודי מתמטיקה ומדעים בבית-הספר.
לכאורה, קיים מתאם גבוה בין הנתון שעל-פיו 9% מהתלמידים מצטיינים במבחן פיז"ה בגיל 15 ו-9% מכוח העבודה הישראלי מועסק במגזר ההייטק; לכן, העובדה שאין דיאלוג ישיר בין מגזר ההייטק ומערכת החינוך תמוהה ביותר. המעסיקים אינם משתפים את אנשי החינוך לגבי הצרכים והציפיות שלהם , ואלה מתייעצים עם מעסיקים לעתים רחוקות מאוד, כי לתפיסתם אין זה מתפקידם כמחנכים לענות על צורכי התעשייה.
בשנים האחרונות, הודות להצלחת פעילות השיווק והמכירות המקוונת, חברות סטארט אפ רבות אינן מעבירות את פעילותן לחו"ל כדי להתקרב אל שוקי היעד אלא מעדיפות לצמוח בארץ, וממשיכות את פעילותן בישראל. מכיוון שכך, הן זקוקות לעובדים רבים נוספים בעלי מגוון רחב של מיומנויות שהן חדשות עבור כוח האדם המקומי, החל בפיתוח דיפ-טק, דרך שיווק ועיצוב, וכלה במומחיות בתחום הפיננסי. ואולם, הפער בין החינוך והתעשייה מבחינת המיומנויות הדרושות רק הולך ומתרחב.
כדי להתחיל לגשר על הפער ולעודד דיאלוג בין מגזר ההייטק ומערכת החינוך, יש צורך בבסיס נתונים שיכלול מידע אודות הידע, המיומנויות, התכונות והערכים הדרושים לתעשייה. לכן פנינו למכון אהרון למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן (לשעבר 'המרכז הבינתחומי הרצליה'). המכון הוא גוף מוביל בחקר צורכי התעסוקה, בדגש מיוחד על הייטק. ראש המכון, צבי אקשטיין, כיהן כיו"ר ועדת התעסוקה 2030 שניסחה את עקרונות היסוד למדיניות התעסוקה של הממשלה הנוכחית.
עורכי המחקר יפעלו בשיתוף עם קואליציית TOP15 כדי להבטיח גישה לנתוני משאבי אנוש של חברות הייטק מובילות. הם ישתמשו גם בנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי לאתר מתאמים רלוונטיים לאורך המסלול העובר מחטיבות ביניים לתיכון, לצבא, לאוניברסיטה ועד לשוק העבודה. על ידי השוואת הנתונים ניתן יהיה לזהות את הפערים ולנסח המלצות ביחס לצעדים הדרושים כדי לגשר עליהם. התוצאות יוצגו עד יולי 2022, בעברית ובאנגלית, ויופצו בקרב מתווי מדיניות, אוניברסיטאות, מערכת החינוך וחברות הייטק, ובתקשורת.
*הטקסט המוצג לעיל מציג את המענק כפי שאושר על ידי דירקטוריון הקרן / מענק 447
במענה לפנייתנו, מכון אהרון מציע לערוך מחקר שמטרתו להשיב על השאלות הבאות:
כשחברות הייטק ישראליות מחפשות עובדים מוכשרים, מה הן מעוניינות למצוא אצל המועמדים מבחינת ידע, מיומנויות, תכונות, וערכים?
אילו הבדלים קיימים בין המאפיינים הללו בהשוואה בין משרות שונות בחברה ובין חברות מסוגים שונים, כגון חברות סטארט אפ, מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב-לאומיות, וחברות יוני-קורן מקומיות?
איזו טיפולוגיה משמשת את סופמגזר ההייטק הישראלית כדי לכמת את התפלגות המשרות והמאפיינים במגזר המהווה 9% מכוח העבודה כיום?
אם היעד הוא ש-15% מכוח העבודה יועסק בהייטק בתוך שנים אחדות, מהם המאפיינים שבהם יש להתמקד ושאותם יש לפתח כיום בקרב העובדים העתידיים?