יזמת מנהיגי Top

זה שלושים שנה שתעשיית ההייטק היא קטר הצמיחה של המשק הישראלי; מדי שנה קמות מאות חברות הזנק חדשות, ועשרות מיזוגים, הנפקות ראשונות לציבור ואקזיטים מוכרזים כמעט מדי שבוע. לנוכח משברים כלכליים ובריאותיים המתרחשים בעולם כולו, חברות הטכנולוגיה הישראליות ממשיכות לסייע למשק לצלוח זמנים קשים ואפילו לשגשג. בשנים האחרונות, לאור ההצלחה בפעולות שיווק ומכירות מקוונות, חברות רבות בישראל מעדיפות לקיים את פעילותן העסקית בארץ ולצמוח בהתבסס על מאגר הכישרונות המקומי.

גיוס כישרונות לצמיחה מסתמן כצוואר בקבוק משמעותי, שכן רק 9% מכוח האדם בישראל מועסק בתעשיית ההייטק. ואולם, קבוצה זו אחראית ל-25% מתקבולי מס ההכנסה מעובדים. מבחינת שוויון הזדמנויות, תעשיית ההייטק הישראלית מהווה עדיין "מועדון מיוחס" המאויש ברובו בגברים יהודים מיישובים מבוססים במרכז הארץ. כדי לענות על הצורך החיוני בצמיחה של ענף ההייטק, הממשלה החדשה הגדירה לאחרונה יעד נועז – העלאת שיעור העובדים המיומנים ל-15% בתוך שנים אחדות. הגשמת היעד השאפתני תחייב תכנית סדורה, ביצוע נחוש, ושיתוף פעולה אפקטיבי ביותר.

פעילותה של קרן טראמפ בבתי-הספר העל-יסודיים עונה על יעד זה. בבתי-הספר התיכוניים, מאגר הכישרונות הרלוונטיים הוכפל ועומד על 15.5% (בוגרי חמש יחידות מתמטיקה) בשנים האחרונות, וזאת כפועל יוצא מפעילות משותפת של המדינה, הקרן, ובעלי עניין נוספים. כמחצית מבוגרי חמש יחידות במתמטיקה הן תלמידות ורבים הם ערבים או תושבי הפריפריה החברתית. בחטיבות הביניים, שיעור התלמידים הלומדים בכיתות מצוינות במתמטיקה עדיין נמוך מ-9%, ורובם בנים יהודים ממרכז הארץ, שאף מצטיינים במבחן פיז"ה במתמטיקה.

ואולם, כדי להגשים את היעד, שתחילתו בחטיבת הביניים וסיומו בתעסוקה בתעשיית ההייטק, דרושה פרספקטיבה רחבה יותר והגברת שיתוף הפעולה. מערכות, ארגונים ומחלקות צריכים לפעול יחד ובתיאום סביב יעד משותף. מצד המדינה, משרדי החינוך, החדשנות והמדע, הכלכלה, הביטחון, והאוצר צריכים לתקשר ביניהם. בתי-ספר, אוניברסיטאות, עיריות, חברות וארגוני החברה האזרחית צריכים לגבש שפה משותפת ולנהל ביניהם שיח.

כדי לסייע למימושה של מטרה מורכבת זו, הצעתנו היא שהקרן תבחן כיצד ניתן לכנס את שדרת הניהול הבכירה של מערכות אלה. הרעיון הוא ליצור סביבה מקצועית אינטימית שבה הם יוכלו לחלוק ידע ולשתף פעולה בין הארגונים השונים. הם ייפגשו כדי לדון בחזון ובמוטיבציה של כל אחד מהם, וכדי להתוודע לחשיבה שכל אחד מהם מייצג, לבנות אמון, ולתכנן יחד את הצעדים שעליהם לנקוט בצוותא כדי להתניע תהליך של שינוי.

אנו מציעים תהליך תכנון שיימשך על פני שלושה חודשים, ובו תיבחן ההיתכנות של הקמת פורום כזה. רכזת התהליך תהיה עדי קול, בעלת תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת קולומביה, חברת כנסת לשעבר וכיום דיקנית הסטודנטים באוניברסיטת רייכמן (לשעבר המרכז הבינתחומי הרצליה). בשלב התכנון, קול תאתר את האנשים שבליבת שדרת הניהול המובילה, ותראיין אותם כדי להבין מהם הצרכים והציפיות שלהם. היא תעבוד בצמוד ליוזמת TOP15 שבהובלת שיתופים. כמו כן, היא תנסה לאתר ארגון שישמש אכסניה לקבוצה; אפשרויות שעלו בינתיים הן רשת מעוז ואוניברסיטת רייכמן. בשלב הבא קול תחבר תכנית מפורטת שתוגש לעיון הדירקטוריון אשר ידון בנושא.