הקמת מאגר נתונים על שיעורי תעודת בגרות איכותית

ב-25 השנים האחרונות מדיניות החינוך של מדינת ישראל קידמה את הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה. המדינה תמכה בהקמתן של מכללות אקדמיות אזוריות ותקצבה אותן כדי להגדיל באופן משמעותי את מספר הסטודנטים הלומדים בכל מחזור. כתוצאה מכך, חל גידול בשיעור הסטודנטים הלומדים לקראת תואר ראשון: מ-23% ב-1990 ל-48% ב-2014, וכיום ניצבת ישראל במקום השני בעולם אחרי קנדה בלבד בדירוג המספר היחסי של תושבים בעלי תואר אקדמי.

מדיניות זו השפיעה על החטיבות העליונות של בתי-הספר התיכוניים ועל המרוץ להשגת תעודת בגרות. היות שתעודת הבגרות היא אחד הכלים העיקריים שעל-פיהם האוניברסיטאות ממיינות מועמדים ללימודים, ההוראה והלמידה בבתי-הספר החלה מתמקדת ביתר שאת בהגדלת מספר הבוגרים הזכאים לתעודות בגרות. כתוצאה מכך, שיעור הזכאים עלה מ-30% ב-1990 ל-50% ב-2014, ובהתאם לכך עלה גם מספר הסטודנטים שהמוסדות להשכלה גבוהה מסוגלים לקלוט.

כל עוד מדיניות זו הניבה פירות, לא נמתחה עליה ביקורת, והשתררה נורמה שעל-פיה בתי-ספר תיכוניים, רשתות של בתי-ספר ועיריות שואפים להעלות את שיעור הזכאות לתעודות בגרות בקרב תלמידיהם. אולם, בעשור האחרון נעצר תהליך הצמיחה של מערכת ההשכלה הגבוהה, וראשיה הביעו את דאגתם לנוכח הנמכת הרמה האקדמית. פרופ' מנואל טרכטנברג שעמד בראש ועדת התכנון והתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה אף כתב בדו"ח השנתי של הוועדה: "נראה שהפוטנציאל להשכלה גבוהה בישראל מוּצָה."

מדיניות חדשה זו הדגישה כמה מהחסרונות של קווי המדיניות ששררו בעבר. אחד מהם, הנוגע בלב פעילותה של קרן טראמפ, הוא הירידה במספר התלמידים הלומדים מתמטיקה ומדעים ברמה מוגברת בבתי-הספר התיכוניים. מנהלי בתי-ספר, הורים, מורים ותלמידים חששו להסתכן בבחירת הרמות המוגברות ותהליכי הלמידה הקשים, והעדיפו לבחור בדרך בטוחה יותר כדי לא לסכן את הזכאות לתעודת בגרות. הם לא הבחינו בעובדה שתהליך זה הביא בהדרגה להגבהת רף הכניסה ליחידות מיוחדות בצה"ל, לפקולטות היוקרתיות יותר באוניברסיטאות ולמשרות הנחשקות ביותר בשוק העבודה.

כיום לא עצם הזכאות לתעודת בגרות היא הקובעת את עתידו של אדם אלא טיבה ואיכותה של התעודה. במילים אחרות, בוגר תיכון שלמד מתמטיקה, אנגלית ומקצוע מדעי נוסף, כולם ברמה של חמש יחידות לימוד, הוא בעל סיכויים גבוהים יותר להתקבל לתפקידים משמעותיים בשירות הצבאי וללימודים במוסדות להשכלה גבוהה, ולהיקלט בשוק העבודה. למרות זאת, אין מפתח רשמי מוגדר של המושג "תעודת בגרות מדעית איכותית," ומושג זה טרם נמדד או יוּשָם בפועל בדרגים השונים של מערכת החינוך.

לפיכך אנו מציעים לעשות צעד בכיוון זה, ולבקש ממכון מחקר כי ייקח על עצמו את משימת איסוף הנתונים בכל הארץ, ואת הצגת הנתונים במאגר מידע שישווה בין המועצות המקומיות השונות, ויפלח את הנתונים לפי מגדר, מצב סוציו-אקונומי וזיקה דתית. מאגר המידע יכלול נתונים לגבי השנים 2013-2001 כדי להיווכח במגמות של שיפור ונסיגה.

צוות הקרן יצר קשר ראשוני עם מכון הנרייטה סאלד כדי שיוביל את המחקר ויכין מידע זמין לחיפוש ודוח שיסכם את הממצאים העיקריים. אנו מציעים להשתמש בממצאים אלה כדי להעלות את מודעות הציבור לנושא זה, ובעיקר כדי להסב לכך את תשומת לִבָּן של העיריות, הממונות על מערכת בתי-הספר התיכוניים בישראל.

בנוסף למאגר המידע ולדוח, בכוונתנו להכין סרט קצר שיתעד את סיפורי ההצלחה של שלוש הערים שרשמו את השיפור המשמעותי ביותר בארץ בין השנים 2013-2001; הסרט ישודר הן באמצעי התקשורת המסורתיים והן במדיה החברתית. במקביל, נדון עם הממשלה החדשה באופן נמרץ יותר, כדי לאתר דרכים שיביאו לידי כך שמדד שכזה יהיה רשמי ומחייב יותר.