הטמעת הוראה מבוססת דיאגנוסטיקה
הטמעה שיטתית של הוראה מבוססת דיאגנוסטיקה על ידי 150 מורים למתמטיקה ברמת חמש יחידות
הטמעה שיטתית של הוראה מבוססת דיאגנוסטיקה על ידי 150 מורים למתמטיקה ברמת חמש יחידות
הוראה קלינית מבוססת על יכולתו של המורה לאבחן את הידע והיכולות של כל תמיד בכיתה, לזהות את הקשיים ולהתאים את אופן ההוראה לצרכים של כל תלמיד בזמן אמתי. זו מיומנות מקצועית מורכבת ולשם כך אוניברסיטת חיפה החלה לפני שנה בפיתוח וניסוי של סביבה תומכת. מדובר בסביבת למידה ממוחשבת המאבחנת את תהליך הלמידה של התלמידים, ומאפשרת למורי המתמטיקה לקבל החלטות בהתבסס על הדרך שבה התלמיד בוחר לפתור בעיות מתמטיות.
המטרה הייתה לפתח מערכת המאפשרת לתלמיד לפתור בעיות פתוחות בגאומטריה, ובד בבד מאפשרת למורה להשתמש בממשק נוח המעריך את תשובת התלמיד. המערכת מספקת למורה משוב אוטומטי, המבוסס על ניתוח שגיאות אופייניות וזיהוי סוגים שונים של פתרונות, הן ברמת כלל הכיתה והן ברמת התלמיד הבודד. המערכת נבנתה בהתייעצות צמודה עם צוות של ארבעה מורים שפיתחו 50 משימות בגאומטריה, ניסו אותן בכיתותיהם, והוכנסו בהן התאמות המיועדות באופן ספציפי לחומר הלימוד ברמת חמש יחידות מתמטיקה בכיתות י' עד יב'.
מניסויי הפיילוט עולה כי המערכת מסוגלת לאבחן מי התלמידים שפתרו נכון את המשימות , אילו אסטרטגיות מתמטיות הופעלו, מי התלמידים שהתקשו, ואילו סוגים של שגיאות נעשו. המערכת מזהה מי ידע את התשובה ומי ניחש, היא מגלה את השיטות השונות שהתלמידים מפעילים כדי לפתור בעיות מתמטיות, ועל ידי כך מאפשרת למורה לסייע לתלמידים לפתח דפוסי חשיבה שונים המובילים לפתרונות אחרים.
בשלב הבא, מפתחי התכנית מתכוונים להרחיב את המערכת למספר רב יותר של נושאים מתמטיים. הנימוק לכך הוא שנמצא בניסוי שהוראה בעזרת משימות דיאגנוסטיות מחייבת שינוי פדגוגי מרחיק לכת ולכן ההשערה היא שניתן יהיה לעשותו רק כשהוא נעשה באופן מקיף ולא רק בנושא אחד. ואולם, מכיוון שהתוכן שפותח עד כה מכסה רק חלק קטן מתכנית הלימודים, קשה לעורר ביקוש למערכת בקרב המורים, ולהפיץ ולהטמיע אותה בהיקף נרחב.
לכן, הכוונה היא שבתוך שלוש שנים הסביבה הדיאגנוסטית תורחב כדי שתקיף את כל תכנית הלימודים במתמטיקה בכיתות ט' עד יב', כולל גאומטריה, חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי ואלגברה ברמת חמש יחידות, ויהיו בה כאלף משימות. לצורך כך, וכדי להכשיר את הקרקע לשימוש רחב במערכת על ידי מספר רב יותר של מורים, התכנון הוא להכשיר מלווים פדגוגיים, אשר בשיתוף פעולה עם צוותים של מורים, יטמיעו את השימוש בסביבה בבתי-הספר.
בשלב הראשון, יגויסו 10 מורים שיצטרפו לצוות הפיתוח ויוכשרו לשמש מלווים פדגוגיים להטמעת המערכת. כל מלווה יעבוד עם צוות קטן של מורים-מדריכים בפיתוח משימות דיאגנוסטיות העונות על הצרכים המעשיים שלהם, ומשימות אלה ינוסו בכיתותיהם. בשנתיים הראשונות לתכנית, יגויסו 40 מורים-מדריכים באמצעות שותפויות עם עיריות, רשתות חינוך ומסגרות להתפתחות מקצועית של מורים.
המלווים הפדגוגיים יעבדו עם כ-150 מורים שישתמשו באופן שיטתי ופעיל בכלים ובתכנים של המערכת. סביבת העבודה תאפשר למורים אלה לתת משוב, לדרג, ולהציע הצעות לצוות הפיתוח כדי לשפר את כלי המערכת ואת המשימות הדיאגנוסטיות הכלולות בה. בראש הפרויקט עומדת פרופ' מיכל ירושלמי, סגנית נשיא ודיקנית למחקר באוניברסיטת חיפה. פרופ' ירושלמי וצוותה מלווים את התכנית עם מחקר הממומן על ידי מענקים בסך 2,975,000 ₪ מהקרן הלאומית למדע של ארה"ב ושל ישראל.
*הטקסט המוצג לעיל מציג את המענק כפי שאושר על ידי דירקטוריון הקרן / מענק 191